Aikido - It's In You

שמעתי פעם סיפור קצר מרוני, חברה שליוותה אותי בתקופת הכשרתי כמורה לאייקידו:
הסיפור מתאר סבא עם שני נכדיו שיושבים ומשחקים יחד, כשלפתע שואל אחד הנכדים: "סבא, איך אני יכול לדעת את ההבדל בין טוב לרע?"
ענה לו הסב: "ראה ילדי, בראשך שוכנים 2 זאבים. האחד טוב והשני רע, והם כל הזמן נלחמים ביניהם."
שאל הנכד: "כן, אבל מי מנצח?"
השיב לו הסב: "הרי זה ברור - הזאב שינצח הוא זה אשר תאכיל יותר!"

אייקידו היא אמנות לחימה יפנית מסורתית העובדת לפי עקרון של קבלת כוחו של האחר על מנת להשתמש בו. המטרה באייקידו בסופו של דבר היא לנקות את עצמנו מבחינה גופנית, בריאותית, נפשית ומנטלית. אייקידו איננו קרב. בקרב יש תחרות, מהירות, כוח, דבר שלא קיים באייקידו. אייקידו זה הרמוניה. אם נלמד לקבל את תנועתו של האחר, בוודאי שלא נהיה נגדו. באייקידו אנחנו לומדים לנטרל את היריב ברגע אחד.

"בקרב אמיתי, אם אתה לא מחליט ? אתה מת.
אם אתה מחליט החלטה שגויה ? אתה מת."

כאן המסורת מלמדת אותנו להחליט. ההחלטה הראשונה היא בחירת המורה. שהרי אם אתה לומד ממורים רבים, אתה בעצם לא מחליט. קח מנוע של מרצדס, שילדה של פרארי, גלגלים של רולס-רויס, ותנסה לאחד אותם יחד - תקבל מכונית שלא זזה! אין תאימות בין כל החלקים, כי אין באמת כיוון, אין החלטה על איזו מכונית באמת הכי טובה בשבילך. אותו דבר בחיים - אני יכול לבחור דרך, ואז הרבה דלתות תפתחנה מעצם ההתכוונות הפנימית שלי להשתנות. או שאני יכול לבחור שלא להחליט, כי אני עדיין מחפש. יום, יומיים, שנה, שנתיים. הגוף שלנו אומר לנו הכל. ברגשות, באהבה, בכאבים, בבכי, בשמחה, או פשוט בחיוך פנימי אדיר.

החוויה השונה והייחודית באייקידו יוצאת מההנחה שכולנו שונים. לכל אחד יש את הגוף שלו, עם המצב המנטאלי הנוכחי איתו הוא מגיע, עם המשא אותו הוא סוחב מהילדות, או רק מאותו יום עבודה. תחת הנחת השוני הנפלא הזה, נבין שאנחנו בעצם רוצים להתקדם בעצמנו, בדרך ייחודית לנו, תחת הנחייה והדרכה של מורה אותו אנחנו בחרנו. וכאן זה מתחיל להיות מעניין. אין שני אנשים בעולם שבאמת זהים. אפילו תאומים זהים, שונים - לפחות בשם. וכאן אני מתחיל לעבוד עם ההרגשה. בלימודי אייקידו, אנו מקבלים כלים ובסיס בהם נוכל להשתמש אל מנת לבטא את עצמנו דרכם. כשיש לי עבודה פיזית בלבד, תוך שימוש בכוח, אני שוב במקום של להיות קשה עם עצמי. אני בוחר. ובוודאי שזה ישפיע על אורח החיים שלי - בעבודה, במערכת היחסים, עם חברים... או שאני מחליט שאני רוצה להקשיב לעצמי באמת. ואז נהיה קשה להיות קשה. אני פשוט מרפה.

הסינים אומרים: חזק וקשה ? זה מוות, רך וגמיש ? זה חיים. אנחנו מרגישים את זה יום-יום. הכי קל זה להחליט שלא טוב לי, וכנראה שיהיה לי קשה. זה כבר כוחו של התת-מודע, בדיוק כמו הסיפור עם הזאבים. אנחנו אחראים לעצמנו, אך לעיתים קשה לזכור זאת. ניסיתי הרבה פעמים להגיד את זה לעצמי, ללא הועיל. לא ממש הקשבתי לעצמי. כי לא יכולתי. אני מרגיש שאני רוצה לקבל תשובות מהגוף. אני רוצה לנקות, ללמוד לקבל יותר את עצמי, ובוודאי שכך אוכל לקבל טוב יותר את האחר. האייקידו פועל דרך הרמוניה, דרך אימון לחימתי שיכול להיות אפקטיבי בכל רגע. אני עובד על הגוף שלי בכיוון מיוחד שאני בחרתי בו. אני לומד את עצמי. אני מסיר את השכבות, אני מקשיב לעצמי, אני משפר את הבריאות שלי בעצמי. אני לוקח אחריות על הדרך בה בחרתי.

המסע מתחיל בהחלטה. למעשה כאשר אנו אומרים "אני מתלבט, אני לא כל-כך יודע להחליט בין זה לבין זה", למעשה קיבלנו כבר את ההחלטה מבפנים. אנחנו רק מנסים לערער את עצמנו מבחוץ כדי לבחון את עצמנו כלפי פנים, וזה בסדר. אנחנו מנקים את עצמינו. אנחנו רוצים להציף את הלבטים שלעhתים מאד קרובות תוקעים אותנו בלי סיבה אמיתית. ישנן דרכים רבות להגיע פנימה, ממש פנימה. אפשר לעשות מדיטציה, ללכת לסדנאות, לתרגל יוגה, לקרוא ספרי מודעות, ללכת לטייל במקום קסום... מה המשמעות האמיתית של No Mind? כאן נגיע לאייקידו. אייקידו מתבסס על קבלה - קבלת כוחו של האחר על מנת להשתמש בו. אנחנו רוצים בוודאי לשחרר אותו, את ה Mind. ואז אנחנו מגלים שמה שבאמת נשאר זה הגוף. ההשפעה על ה-Mind והניקיון שלו יכול להגיע דרך שחרור - השחרור מהעצמי, העצמי הישן, עם המגבלות שאנו מוסיפים לו. העבודה האישית שתוביל אותי בדרך יכולה להגיע דרך הראש, או דרך הגוף. כשהראש עובד, לוקח לגוף זמן להתרגל ולהטמיע את זה כאינסטינקט. כשהגוף לומד, הראש מסתדר מיד. באותו רגע קסום מתגלה השינוי. למדנו כי הרפינו את ה- Mind.

?Ai פירושו הרמוניה ביפנית
?Ki זו האנרגיה
?Do, זו הדרך
כלומר, הדרך האישית שלי להגיע לגילוי עצמי באופן שיהפוך להיות חלק ממני, בתפקוד היום-יומי שלי. הגוף עובד. כי הוא מרפה, כי הוא מקבל. אבל בכל רגע נתון אני יכול לקבל את ההחלטה אם להיות אפקטיבי וליישם טכניקות לחימה, או שלא. אחרת האימון נהיה פחות מעניין, ואמנות הלחימה הופכת להיות ריקוד. זה יכול להיות מעניין, אבל זה כבר לא אייקידו. מה שלא יכול באמת לעבוד, יפסיק לעניין אותנו - את הגוף ואת ה- Mind. מה שיהיה קשה מדי, או כואב, יאט אותנו עם הזמן עד כדי עצירה. באייקידו אנו מוצאים את שביל הזהב בין השניים.

אני מתאמן באייקידו קרוב לעשר שנים. היו תקופות של שלושה אימונים בשבוע, והיו של עשרים אימונים בשבוע.

אני עדיין יוצא מהאימונים עם חיוך של ילד בן 4 שקיבל גלידה.

הדרך מדהימה כי היא מחוברת לקרקע, ורק כך אוכל באמת לעוף.

בואו לשבוע התנסות בדוג'ו אייקידו לייף!

ניר יוגב: 052-3862031
מייל:      info@aikidolife.co.il



תגיות לעמוד: מאמרי אייקידו, מאמרים בנושא אייקידו, אומנות לחימה, שיעורי אייקידו, התפתחות אישית דרך אייקידו, סנסאי לאייקידו, אייקידו מסורתי