אני לא חזק במיוחד ולא גדול במיוחד. ולכן חיפשתי אומנות לחימה המנצלת את כוח היריב.
אומנויות לחימה תמיד סקרנו אותי. לא אלה של הקרבות בזירה, אלא אומנויות המזרח. זה תמיד היה מופלא בעיניי - השליטה בגוף, היציבה, הריכוז, המשמעת העצמית, הכבוד ההדדי אל מול השותף לאימונים.
רציתי לקחת בזה חלק ולהתנסות. מצד שני, כעוסק בספורט מגיל צעיר - כדורסל, כדורגל, ריצות ארוכות, קפוארה, תמיד חיפשתי לנצח. גם על חשבון פציעות בדרך. כשהייתי ילד, לא כל-כך היה איכפת לי. אך ככל שהתבגרתי הרגשתי את זה יותר. בשום תחום שעסקתי לא היה חיבור נכון ובריא בין גוף לנפש.
נפצעתי הרבה במהלך השנים כמעט בכל חלק בגוף - כאבי גב חזקים, פריקות כתף, נקעים חוזרים, כאבי ברכיים ועוד.
עם השנים הבנתי שפציעות מסוג זה לא מגיעות רק מפעילות גופנית שגויה. הנפש מאד משפיעה על התפקוד הגופני והמנטאלי ביומיום. דפוסי מחשבה ופעולה בסיסיים משפיעים על העשיה בכל תחום בחיינו.
כשנחשפתי לאייקידו גיליתי שהחיבור בין גוף לנפש שזור בתוך אומנות לחימה ייחודית זו.
לא משתמשים בכוח - מנצלים את כוח היריב. עובדים על יציבה, ריכוז, תנועה נכונה במרחב, עבודה מול ריבוי תוקפים, התחמקויות , נפילות וגלגולים בריאים.
זכיתי לרפא את עצמי ולקבל כלים לתחזוקה נכונה ובריאה של הגוף. נגמרו כאבי הגב, השתפרה מאד היציבה, ובעיקר - אני לומד להקשיב לעצמי ולקלוט מתי אני קרוב לגבול.
אייקידו מנצל את טכניקות ההגנה העצמית כדי לאזן אותנו תוך אינטראקציה עם שותף אחד או יותר.גיליתי שהניצחון האמיתי הוא הניצחון על עצמך - לפעול בניגוד לטבע הראשוני של ההתנגדות והמלחמה. לפעול בחוסר התנגדות כדי לבזבז כמה שפחות אנרגיה ועל הדרך להגיע לכמה שיותר תוצאות.
דרך הכלים שאני מקבל באייקידו אני לומד לבטא את עצמי ולהעמיק בדרך אישית מרתקת.
הקמתי את אייקידו לייף כדי להחדיר ולהטמיע דרך זו בחיים האישיים שלי ושל כל אחד שמרגיש שנכון לו להצטרף.
